החלטה בתיק ע"א 36066-10-11

1.         בקשת המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בגין הערעור דנא היא הבקשה שלפני.

2.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה, ראיתי לפטור את המבקש מתשלום אגרה ולחייבו בהפקדת ערבון בסך של 4,000 ש"ח.

3.         תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, שזכות המבקש לפטור אותו מאגרה תלויה בהוכחת שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני - כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.

            בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם - פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

            פתיחת הליך משפטי מחייבת תשלום אגרה וכל חריגה מחיוב זה היא חריגה מהכלל, ומשכך מחוייבת בחינת כל הנתונים הרלבנטיים ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכן כי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

כך למשל דברי כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט:

            "נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה - בקיומה של מערכת בתי-משפט - כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

... אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...".

גם לענין בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון אף היא מחייבת את המבקש להראות היעדר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון באמצעות פרישת תמונה אודות מצבו הכלכלי בפני בית המשפט ועליו להראות כי סיכויי הערעור טובים.

4.         המבקש טוען שהוא חסר יכולת כלכלית. לטענתו, הוא בן 59 רווק ללא ילדים. המבקש טוען שהוא עובד בתפקיד של ממיין כתבות ושכרו נמוך. עוד נטען, שמשנת 2004 משכורתו מעוקלת לטובת נושים  וכי הסכום הפטור מעיקול הוא בגובה גמלת הבטחת הכנסה  בסך של כ - 2,000 ש"ח. המבקש טוען שהוא מתקיים ממזון "שנזרק לזבל על ידי הסופרמרקט השכונתי" וכי הוא אוסף פחיות ובקבוקים ריקים תמורתם הוא מקבל כסף קטן. כן נטען, שבגין חובותיו מומשו נכסים,  שהיו בבעלותו וכיום מתגורר הוא בדירת חדר קטן כאשר גם ביחס לדירה האמורה - חלקים ממנה, הוגשה בקשה על ידי המשיב 1 בגין חוב שהמבקש חייב לו - תביעה זו תלויה ועומדת.

            המבקש מוסיף שאין בבעלותו חשבונות בנק ושכרו משולם לו במזומן. כן נטען שאין בבעלותו חסכונות מלבד חסכון לפנסיה בסך של כ - 5,800 ש"ח וכי פתוחים נגדו תיקי הוצל"פ בגין חובות המסתכמים בסך של כ - 4 מליון ש"ח.

לטענת המבקש, אין לו משפחה קרובה שהוא יכול להיעזר בה לשם גיוס הסכומים הנדרשים.

5.         המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת המשיב 2, בהליכים אחרים נמצא כי למבקש נכסים אלא שהמבקש לא העביר פירוט אודות הנכסים האמורים. זאת ועוד, עצם העובדה שבית המשפט פטר את המבקש מתשלום אגרה בעבר אין בה כדי להעניק לו פטור אוטומאטי בהליך דנא. עוד נטען, כי הערעור נעדר עילה וכי המבקש הגיש בעבר בקשות רבות דומות בגין ההליכים המרובים שהוא מנהל בבית המשפט תוך הטלת עומס כבד על המערכת.  

6.         כאמור, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ראיתי לפטור את המבקש מתשלום אגרה ולחייבו להפחית את סכום הערבון שעליו להפקיד לסך של 4,000 ש"ח.

ראשית ולמען הסדר הטוב אני רואה לציין, כי עצם העובדה שבית המשפט פטר את המבקש מתשלום אגרה ו/או ערבון בהליכים אחרים, אין בה כשלעצמה כדי לפטור את המבקש מתשלום אגרה והפקדת ערבון והיא ראיה לכאורה בלבד להיעדר יכולתו הכלכלית של המבקש.

בענייננו מצאתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים וזאת למדתי מתצהיר המבקש ומהאסמכתאות שצורפו אליו. המבקש חייב כספים בסכומים ניכרים לנושים שונים. המבקש אמנם עובד ומשתכר אלא שלפי אישור מעבידו שכרו מועבר להוצאה לפועל (בגין חובותיו) מלבד סכום של 2,040 ש"ח שמשולם לו.  כמו כן, מתצהירו של המבקש עולה כי חלקים מהדירה בה הוא מתגורר מעוקלים לטובת נושים שונים וחלק אחר ממנה (חדר המגורים) ממושכן כאשר לגבי החלק הממושכן מתנהלים הליכי הוצאה לפועל לפינוי המבקש ומימוש הנכס.